<h1>רבינו ירוחם נט"ז ח"ד</h1>
<h2>דף צד.</h2>
אורח אין רשאי לתת לבנו ולבתו של בע' הבית אלא אם כן נטל רשות כך פשוט.
<h2>דף קז:</h2>
השמש מברך על כל כוס שהוא מסיח דעתו בכל כוס ואינו מברך על כל פרוסה ופרוסה כי לא הסיח דעתו ודוקא כשיש שם אדם חשוב אבל אין שם אדם חשוב מברך על כל פרוסה ופרוסה כך פשוט. פירוש ומכל מקום אין צריך לברך באחרונה על כל פרוסה ופרוסה וכן כתב הרב רבינו אשר. לא יתן אדם פרוסה לשמש אלא אם כן יודע שנטל ידיו (ידיו) וצריך שמש ליטול ידיו אפילו שאחר מאכילו כך פשוט בחולין.
אורח לא יתן פרוסה לשמש כל זמן שהכוס בידו של בעל הבית כי הוא יכעוס על שלוקח המאכל וישתה ויחנק ולא בעוד שהכוס בידו של אורח שמא יעיין בו ב"ה על שלוקח המאכל שמא יחסר לאורחים ויפול הכוס מידו וכן אם הכוס ביד השמש פשוט.
